האם הפכנו לעם לא רציני?

מזה שבועות שאני שואל את עצמי האם הפכנו לעם של לא-נורמליים? האם הפכנו לעם לא רציני?
 
כך וכך חודשים שבובליל כלשהו הצליח לשגע חלק ניכר מהמדינה בתכנית ריאליטי כלשהי שנקראה "האח הגדול". תילי תילים של עצים שהפכו לנייר וטונות של דיו נשפכו על מחלת הטפֶשֶת  הקשה הזו שפשתה בעם.
 
שבוע לאחר שהסתיימה המחלה  הקשה הזו ואנו רואים, כיצד, לנגד עיננו, מערכת הבחירות הנוכחית הופכת להיות תחרות "השג סלבריטאים כפי יכולתך". "הבית היהודי" מתהדר לו כעת עם אורי אורבך (שהוא דווקא אולי איש רציני ודעתן) ו"ישראל ביתנו" מעטרת את רשימתה עם הדוגמנית אורלי לוי והדוגמגישה אנסטסיה מיכאלי. "מרצ" גייסה את איש הטלוויזיה, ניצן הורביץ, שלמרות היותו איש תקשורת מנוסה אני תוהה מה עומק הידיעה שלו בנושאים סביבתיים ועד כמה הוא השתפשף באמת בפעילות סביבתית. הגדילו לעשות הבוקר,  "הירוקים". בצעד אישי חד-צדדי (כן, קראו בחדשות עד כמה אנשיו מאוכזבים מהצעדים המטופשים שלו), היו"ר, פאר ויסנר,  בחר לצידו אוסף כמעט מקרי של פורשי שינוי, אנשים לא ירוקים בעליל (עיינו ערך פורז), יחד עם אריאלה רינגל-הופמן, עיתונאית מנוסה מאד אבל ממש חסרת רקורד של עשייה או השכלה ירוקה.
 
ואני שואל אתכם? תגידו, אנחנו עם נורמלי? זאת מערכת בחירות? ככה נמדוד את הערכים שהנבחרים שלנו מנסים להביא אל הכנסת? לפי מידת הידוענות שלהם? איפה העומק שפעם היה קיים כאשר ניגשנו לבחור את אנשי הציבור שלנו? האם כל מה שנשאר זה קליפ מהוה של "הו הו ציפי, את מה שרציתי"?
 
מצטער, אני לא שותף. לא לאח הגדול ולא לטרנדיות המטופשת הזאת. אני מחפש עשייה עם עומק. אני רוצה לדעת שהאנשים שאני בוחר בהם הם אנשים עמוקים. אנשים שלמדו. אנשים שיש להם רקורד רציני של עשייה שבה הם בהחלט רשאים להתהדר.
 
זאת לא רשימת תעמולה ל"תנועה הירוקה-מימד", אבל אם תבחנו את כל המפלגות תגלו שרק ב"תנועה הירוקה-מימד" יש את העומק הנדרש להוצאת העם הזה מהבור העמוק של הטפשות אליו נכנסנו ולהוביל אותו חזרה לדרך רצינית של מעשים למען תיקון עולם.
 
נ.ב. יש אדם אחד נוסף, רציני מאד, שאני מעריך במערכת הפוליטית. מדובר בח"כ ד"ר דב חנין, שהיה בעברו יו"ר חיים וסביבה ועמד בראש השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת ה-17 יחד עם הרב מלכיאור. לא עובר יום שאיני מצר על כך שהוא אינו חלק מ"התנועה הירוקה-מימד". אני משוכנע שיבוא יום והוא יצטרף לעשייה הטובה שלנו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On דצמבר 23, 2008 at 17:16

    המהוללה ?
    אולי ממנה תצא הישועה לעם ? שפרה קיבלה מליון ומשהו קולות.יותר מהרבה אישים,מפלגות ותנועות שאני מכיר.מר חן,מליון ומשהו קולות פרידמנים אינם יכולים לטעות.

    אהבתי

  • דודי  On דצמבר 23, 2008 at 17:27

    קשה לקרוא לו ידוען. הוא היה למעלה מ-20 שנה בכנסת ועשה עבודה מסורה. נכון אמנם שהוא רחוק מלהיות ירוק, אבל בכל אופן זה לא המקרה של אורלי לוי או אורי אורבך.

    גם השיקול מאחורי צירופו לא היה ככל הנראה היותו מוכר בציבור אלא הנדונה השמנה של מימון מפלגות שהוא מביא איתו.

    אהבתי

  • ללא נושא  On דצמבר 23, 2008 at 17:36

    נודניק.

    אהבתי

  • דפנה לוי  On דצמבר 23, 2008 at 18:47

    לפתוח את מהדורות החדשות פה, כמו באוסטרליה, בתוצאות של מירוץ יאכטות.
    לא רציני זה מקום לא רע בכלל לשאוף אליו.

    אהבתי

  • ערדי  On דצמבר 23, 2008 at 19:02

    שים לב למאמר מענין של דרור עזרא, אחד הפעילים המרכזיים (לשעבר?) אצל הירוקים, ואחד היחידים שם שהיו באמת "ירוקים", שבו הוא מבקר את רשימת המפלגה לכנסת:

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/829/566.html

    "
    מפלגת הירוקים כמו מפלגות אחרות החליטה להציב עיתונאית במקום ראלי, זאת במטרה מוצהרת לקבל חשיפה חיובית ולבלם פרסומים שליליים. כפי שהוכח בשבועות האחרונים אנשי תקשורת מפרגנים בצורה נלעגת לחבריהם שנכנסים לפוליטיקה.
    "

    נראה לי שזה בדיוק המצב וזה שורש תופעת הסלבריתונאים שעוברים לפוליטיקה.

    העם אותו עם, רק שמי שקובע את השיח היא התקשורת, והיא אכן הולכת ומופרעת. זה נכון גם לגבי "האח הגדול", אגב. העתונים, מתוך אינטרס כלכלי טהור, דחפו את התוכנית הזו. עם התגייסות תקשורתית כזו גם "הלילה יענקל'ה לאן" הייתה שוברת שיאי רייטינג.

    אהבתי

  • שגית  On דצמבר 23, 2008 at 19:21

    למעט עניין התנועה הירוקה-מימד. לטעמי לפחות. מה למימד ולירוקים? נראה שבכל מערכת בחירות הרב מלכיאור מחפש איזו מפלגה חדשה להדבק אליה, למרות שהוא כנראה פרלמנטר פעיל.
    ולדפנה – הלוואי. הבעיה היא שאנחנו לא יכולים. יש כמה עניינים קטנים שאמורים להכריח אותנו לבחור מנהיגים ראויים – על הקסאמים בדרום, התחמשות החיזבאללה, והאטום האיראני (בין השאר) שמעת?

    אהבתי

  • אזרח.  On דצמבר 23, 2008 at 20:29

    האיום האסטרטגי על ישראל הוא לא איראן, אלא המערכת הפוליטית.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1049223

    אהבתי

  • דניאלה  On דצמבר 24, 2008 at 11:04

    אין לי באמת למי להצביע..אז התנועה הירוקה שהולכת עם מימד זה בשבילי פתרון ל2 עיניינים שחשובים לי – הירוק והמתינות של הזרם הדתי.
    האמת..לא ראיתי פרסומים שלהם רק שמעתי ממשהו שהם הולכים לרוץ יחד – חבל שלא כולם יודעים על זה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות

המוסף לספרות של 'מקור ראשון'

דינה אברמסון

טורים אישיים

רשימות, עדכונים והודעות

בלוג עבור משתתפי פרויקט רשימות וסקרנים

הבונים הירוקים

ייעוץ, ולווי פרויקטים פרטיים של בניה ירוקה

%d בלוגרים אהבו את זה: