מחשבות על קיימות לחנוכה

בסוף השבוע האחרון, פרסם העיתונאי אביב לביא, במדורו "לא עוצר בירוק" שבמעריב, חשבון קטנוני שערכו בעבר פעילי סביבה שלצערי הרב אינם מגלים בקיאות ועומק במחשבת היהדות.
החישוב הקטנוני העריך את פליטת הפחמן הדו-חמצני של נרות החנוכה ואת תרומתם להתחממות כדור הארץ. אותם פעילים יצרו לפני שנה קמפיין שכותרתו הייתה "את הנר השמיני לא מדליקים – למען הסביבה". בעוד שאני לגמרי מסכים איתם בעניין מדורות ל"ג בעומר  (שאינם מצווה כי אם מנהג) שיצאו מכלל שליטה ויוצרים באמת זיהום אוויר מסוכן, הרי שהתועלת של הדלקת נרות חנוכה (כמו גם נרות שבת) רבה על הנזק המזערי שהם גורמים, אם  בכלל.
 
כדי להבין את משמעותה המקיימת של חנוכה חשוב להבין שביהדות קיימות מצוות רבות שמטרתן לקבע רעיונות חשובים, יהודיים וכלל-אנושיים, המיועדים לשמר את קיימות המין האנושי. הרב שמשון רפאל הירש, קיבץ את המצוות הללו בקבוצה שהוא כינה "עדוֹת" והגדיר אותם כ"ציוני זיכרון של אמיתות שהן ביסוד האנושות והיהדות – ציונים המיוצגים במילים ובמעשי סמל הנועדים לפרט ולכלל ישראל ומחוצה לו".
 
חנוכה היא מצווה מקבוצת ה"עדות". מטרת המצוות הנהוגות בחנוכה הינה להזכיר לעם ישראל ולעולם כולו שהיהדות נלחמה (ועדיין נלחמת) על רעיונות יסוד לטובת המין האנושי. לעומתה, תרבויות אחרות, שלא ראו את טובת כלל המין האנושי לנגד עיניהם, ניסו להתנגד לרעיונות אלו בכוח הזרוע. מסיבה זו, מצוות חנוכה ופורים מצויות סמוכות זו לזו ב"משנה תורה" לרמב"ם. המצוות המתייחסות לחג החנוכה מתייחסות למציאות היסטורית בה היוונים הסורים, בראשות אנטיוכוס אפיפנס, ניסו לפגוע בעצם הרעיונות שעם ישראל מנסה לקדם בעולם. מצוות חג הפורים מזכירות מציאות היסטורית בה ממלכת פרס ניסתה "להעלים" את עם ישראל באופן פיסי ובכך למחוק גם את רעיונותיו (נזכור גם שניסיון כזה אירע לפני זמן לא רב בהיסטוריה האנושית בגרמניה הנאצית וייתכן מאד שאנו נתונים לסכנה כזו בהווה מידי ה"ממלכה הפרסית").
 
העובדה שמצוות החנוכה מייצגות רעיון עמוק מאד באות לידי ביטוי באופן ניסוח ההלכה הפותחת את הלכות החנוכה ב"משנה תורה". הרמב"ם פותח בתיאור היסטורי של הסיבה למצוות החנוכה ורק אחר כך עובר להוראות ההלכה.
 
נקרא את דברי הרמב"ם (משנה תורה, ספר זמנים, הלכות חנוכה פרק ג).
 

א  בבית שני כשמלכו יוון, גזרו גזירות על ישראל, וביטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם, ובבנותיהם; ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטימאו הטהרות.  וצר להם לישראל מאוד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלוהי אבותינו, והושיעם מידם.  וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים, והרגום והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה–עד החורבן השני.
ב  וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, בחמישה ועשרים בחודש כסליו היה.  ונכנסו להיכל, ולא מצאו שמן טהור אלא פך אחד; ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים–עד שכתשו זיתים, והוציאו שמן טהור.
ג  ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונת הימים האלו שתחילתן מלילי חמישה ועשרים בכסליו, ימי שמחה והלל; ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים, בכל לילה ולילה משמונת הלילות.  וימים אלו, הן הנקראין חנוכה.  והן אסורין בהספד ותענית, כימי הפורים; והדלקת הנרות בהן, מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה.
 
אם נבחן היטב את דברי הרמב"ם בסעיף א' נראה שמה שעניין את השלטון היוני היה תרבות מינית דקדנטית ורדיפת ממון ("ופשטו ידם בממונם, ובבנותיהם"). הכלי להשלטת התפיסות הללו היה גזירות כנגד אורח החיים הדתי של הם באותה תקופה. אם בוחנים את סיפור מגיל אסתר, נגלה שאותם יסודות של דקדנטיות מינית ורדיפת ממון מופיעים שם כמאפיינים של אחשוורוש – ראש הממלכה הפרסית.
בכל הדורות, העם היהודי ניסה להציג תפיסות של צדק חברתי וחלוקתי, צדק סביבתי ושאיפה לשלום אוניברסלי. התרבויות הזרות התנגדו לתפיסות אלו וניסו בכוח הזרוע לדכא אותן. נרות החנוכה, שאנו מדליקים מידי שנה, מזכירים את המאבק ההיסטורי הזה לשלום עולמי – שלום בין אדם לאדם ושלום בין אדם לסביבתו. מסיבה זו יש ערך עמוק לפרסום הנס (פרסומי ניסא) וההלכה קובעת כי רצוי להדליק את הנרות מחוץ לפתח הבית.
בשנת תשנ"ב, קיים הרבי מלובביץ', הרב מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל, שיחה ששודרה ברחבי העולם באמצעות הלווין[1]. בשיחה זו הרבי אמר כי מאמרו של הקב"ה – "יהי אור" רומז להנהגתו של הקב"ה בעולם "ועל ידי זה מוסיף הקב"ה בקיום וחיות העולם שיהי-ה עולם של אור וטוב ושלום אמיתיים, עולם "מואר", בגשמיות וברוחניות גם יחד". הרבי גם הסביר את חשיבות הדלקת הנר מחוץ לפתח הבית.
…ועוד ועיקר: "נר חנוכה מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ", "משום פרסומי ניסא", ברשות הרבים, שבו עוברים (גם) אינם-יהודים ורואים האור דנר חנוכה – שבזה מודגש שהאור ד"נר מצווה ותורה אור" שמדליק יהודי (ומוסיף והולך מיום ליום) מאיר גם מבחוץ לביתו של יהודי, ברשות הרבים, ועל ידי זה ניתוסף אור רוחני (טוב צדק ויושר) גם אצל אומות העולם שבסביבתו, ועל ידי זה גם בכל העולם כולו. …על ידי זה נעשה העולם כולו מואר באור אמיתי ("נר מצווה ותורה אור"), שנעשה צדק ויושר ושלום בכל העולם.
נרות החנוכה הם נרות המאירים לעולם כולו את רעיונות הצדק, היושר והשלום. בכל דור ודור ניסו המתנגדים לרעיונות אלו "לכבות" את הארת רעיונות אלו על ידי עם ישראל. כיום, כשאנו חופשיים להאיר אורות אלו לכלל העולם, ראוי שניזהר שבעתיים מלכבות את האורות המסמלים רעיונות גדולים אלו.

 

(גם נרות שבת, הינם נרות המסמלים רעיונות גדולים. אלו שהפנימו את רעיון השבת עוצרים פעם בשבוע את התערבותם בטבע ומורידים למינימום משמעותי מאד את פליטת הפחמן הדן-חמצני, ועוד אכתוב על כך ברצות ה').


[1] ספר השיחות התשנ"ב חלק א' – עמודים 187-193.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דן  On דצמבר 24, 2008 at 14:07

    קריאתם של אנשי איכות הסביבה מופנית מן הסתם לחילונים שבינינו.

    נדמה לי שהטיעון הנגדי שלך לא יכול לשכנע את החילונים.
    היהדות שאנחנו מכירים בישראל וערכים אוניברסליים? זה לא מסתדר ביחד.
    החברה הדתית כמופת למשהו? זה פשוט לא נתפס.

    אני אמשיך להדליק נרות כי זה מנהג נחמד מאוד ועוד דרך להזכיר לילדי שהם יהודים.

    אהבתי

  • שמואל חן  On דצמבר 24, 2008 at 14:12

    בסך הכל הצעתי העמקה לתוך הרעיון העומד מאחורי הדלקת נרות החנוכה. ברור שזה מנהג נחמד אבל זה הרבה יותר מכך.

    שלך

    בברכת חנוכה שמח,

    שמוליק

    אהבתי

  • דן  On דצמבר 24, 2008 at 14:16

    חג שמח, ותודה על התגובה.

    נזכרתי שאתמול בעת הדלקת הנרות שוחחנו במשפחה על מתייונים וחשמונאים, בעקבות פוסט של שחר אילן.
    אולי מעניין לקרוא אותו גם בהקשר זה:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=789092

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות

המוסף לספרות של 'מקור ראשון'

דינה אברמסון

טורים אישיים

רשימות, עדכונים והודעות

בלוג עבור משתתפי פרויקט רשימות וסקרנים

הבונים הירוקים

ייעוץ, ולווי פרויקטים פרטיים של בניה ירוקה

%d בלוגרים אהבו את זה: