זמיר עריצים?

המלחמה בעזה – כורח אנושי עצוב? זמיר עריצים?

 
אני יושב כמה ימים ומתבונן במראות המלחמה בעזה, ורואה את ההרג וההרס הנורא בשני הצדדים, וליבי מתכווץ מצער וכאב על בני האדם, בשני הצדדים. ואני תוהה…
חייבים את זה באמת? הזהו פאר היצירה? הזהו המין האנושי שנברא בצלם א-לוהים? לאן נעלם צלם הא-לוהים? מדוע חייבים בני האדם להילחם? מדוע הם חייבים להרוג זה את זה? למה הגענו למצב שבו אנחנו חייבים לחבוט עד תום בשלטון החמאס ובמרצחיו?
ואני גולש למעין חלום יום ורואה לעיני רוחי את הריביירה היפה שהייתה יכולה להיות ליד חופי עזה וגוש קטיף…
אילו רק לא היו המלחמות הללו, היינו, בני האדם בשני הצדדים, יכולים לחיות בשלום ושלווה יחד, זה עם זה, לפרנס את משפחותינו בכבוד, לעבוד יחד למען פריחה אמיתית באזור שיש לו כל כך הרבה להציע…
מדוע קיימת תאוות רצח לא-נורמלית בקרב מחבלי החמאס? האם הם באמת סבורים שיוכלו להשמיד אותנו? מה קרה לו למין האנושי שהוא רווי בתאוות הדמים הזו?
ואם…ואם נאמר שאנחנו רוצים הידברות מלאה, כולל פתיחת המעברים ואולי מו"מ לנורמליזציה מלאה באיזור…יש עם מי לדבר בצד השני? (זוהי הצעתו של ח"כ ד"ר דב חנין אבל אני תוהה אם יש באמת עם מי לדבר…)
 
ובזמן שהמחשבות העצובות הללו עוברות בראשי, אני נזכר בדבריו העמוקים של הרב אברהם יצחק הכהן  קוק זצ"ל (שנכתבו כנראה בימי מלחמה העולם הראשונה):
"כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים,  הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו. היחידים הנספים בלא משפט, שבתוך המהפכה של שטף המלחמה, יש בה ממדת מיתת צדיקים המכפרת, עולים הם למעלה בשורש החיים ועצמות חייהם מביא ערך כללי לטובה ולברכה אל כלל בנין העולם בכל ערכיו ומובניו. ואח"כ כתום המלחמה מתחדש העולם ברוח חדש ורגלי משיח מתגלים ביותר, ולפי ערכה של גודל המלחמה בכמותה ואיכותה ככה תגדל הצפייה לרגלי משיח שבה. מלחמת עולם של עכשיו צפייה נוראה גדולה ועמוקה יש בה, מצורף לכל גלגולי הזמנים והוראת קץ המגולה של התיישבות ארץ ישראל. בדעה גדולה, בגבורה עצומה, ובהגיון עמוק וחודר, בתשוקת אמת וברעיון בהיר, צריכים לקבל את התוכן הנשא של אור ד' המתגלה בפעולה נפלאה בעלילות המלחמות הללו בייחוד. "בעל מלחמות זורע צדקות, מצמיח ישועות, בורא רפואות, נורא תהילות, אדון הנפלאות, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו". (הרב קוק, אורות המלחמה, פרק א').
 
האם המין האנושי חייב לעבור תהליך דיאלקטי שכזה בטרם יגיע לקיום חזונו של ישעיהו באחרית הימים? (ישעיהו פרק ב, א-ד).
א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם.  ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם.  ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.  ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת–לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. 
 
ועוד לפני אחרית הימים…
כשנגיע (בקרוב אני מקווה) למצב שבו שני הצדדים ינצרו את אישם, נצטרך כולנו, בני האדם, לקבור את מתינו וללקק את פצעינו הנוראיים…
או אז תתחיל מלאכה, נוראית לא פחות, של שיקום ההרס הנורא, שיקום הבתים, שיקום הסביבה, שיקום החברה, שיקום הכלכלה.
כי במלחמה אין שום דבר בר-קיימא. אין בה תיקון עולם (מלבד, אולי, "זמיר העריצים"). כולה הרס ואבדון. אולי באחרית הימים, יבינו כל בני האדם כי הדרך היחידה לחיות היא דרך הקיימות.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אחמד  On ינואר 6, 2009 at 12:22

    שמואל, אתה שואל:

    "מדוע קיימת תאוות רצח לא-נורמלית בקרב מחבלי החמאס? האם הם באמת סבורים שיוכלו להשמיד אותנו? מה קרה לו למין האנושי שהוא רווי בתאוות הדמים הזו?"

    חשוב נא על פלשתינאי שנולד ב-6 ביוני 1967. היום הוא כבר קרוב להיות בן 42. כל חייו חי תחת כיבוש, בהשפלה, עוני, רעב ודיכוי. אין לו שום סיכוי בחיים להגיע לאנשהו – ללמוד? לעבוד? לתת חינוך לילדים שלו? – הצחקת אותי. כל מה שנראה טריוויאלי לכל ישראלי – בשבילו זה חלום. כל מה שמטריד אותו זה להביא 10 פיתות בערב + חומוס שיהיה משהו להאכיל את הילדים. אם יהיו חשמל ומים זורמים טס זה בכלל יהיה מלון 5 כוכבים.

    וכשלאנשים אין תקווה – מתפשט היאוש, ואין להם מה להפסיד ואין להם שום אופציה אחרת. זה גם מה שהיהודים עשו תחת שלטון המנדט (שמיר ובגין בסופו של דבר היו טרוריסטים), והשחורים באפריקה ועוד עמים שהתמרדו נגד הדיכוי שלהם.

    תחשוב גם על הבן שלו, בן 16-17, שרואה מיום שעמד על דעתו את אבא שלו מושפל ככה, כל יום בארבע בבוקר ליד המחסומים, מחכה שיפשיטו אותו ואז יתנו לו לעבור (לא אחרי שיחכה 3 שעות בשמש קופחת או בגשם), בשביל שיעשה טיח אצל קבלן מנתניה עבור 3,000 ש"ח לחודש.

    הבן יודע שאם הוא בעצמו לא יעשה עכשיו שום דבר, גם החיים שלו יראו ככה וגם מרגיש צורך לנקום על ההשפלה של אבא שלו. מה יש לו להפסיד? החיים שלו ממילא אינם חיים.

    ולשאלתך השניה:

    "ואם…ואם נאמר שאנחנו רוצים הידברות מלאה, כולל פתיחת המעברים ואולי מו"מ לנורמליזציה מלאה באיזור…יש עם מי לדבר בצד השני? (זוהי הצעתו של ח"כ ד"ר דב חנין אבל אני תוהה אם יש באמת עם מי לדבר…)"

    התשובה היא: ניסית? דיברת עם הממשלה הפלשתינאית שנבחרה בבחירות דמוקראטיות מלאות? היהודים היהירים חושבים שהם גם יקבעו לצד השני מי ידבר בשמו ומה יאמר. אחרי הבחירות בעזה, היתה צריכה ממשלת ישראל להגיד OK, זו הממשלה הנבחרת, נזמין אותם לשיחת היכרות ונשמע מה יש להם לומר ואיך הם רואים את עתידנו המשותף בחלקת ארץ קטנה זו, ונראה אם יש בכלל כל מה לדבר.

    במקום זאת, הודיעו היהודים כי מכיוון שהחמאס "קורא להשמדת ישראל" (מה, ליברמן הגזען, שהיה שר בממשלה, לא היה שמח לטבוח ולגרש את הערבים אם רק היה יכול?) אז לא יאה להם לדבר איתם, והטילו על עזה מצור של 3 שנים, בתקווה ש…אני אפילו לא יודע איזו תקווה, אצלי זה נראה כמו המהלך הכי אידיוטי שיכול להיות, כי זה רק מגביר את היאוש.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות

המוסף לספרות של 'מקור ראשון'

דינה אברמסון

טורים אישיים

רשימות, עדכונים והודעות

בלוג עבור משתתפי פרויקט רשימות וסקרנים

הבונים הירוקים

ייעוץ, ולווי פרויקטים פרטיים של בניה ירוקה

%d בלוגרים אהבו את זה: