על יומרנות פסאודו-אקדמית

הפוסט הזה הוא על עניין עקרוני. זו הסיבה שלא יופיעו בו שמות, לא של אנשים ולא של מקומות.

 

לפני כשבועיים נודע לי שלמכינה ישיבתית קדם-צבאית, בה לומדים מטובי הבנים בציבור הדתי לאומי, הוזמן מרצה, ד"ר כמובן, שאף הסתייע בתואר זה ובהיותו מרצה בכיר במסגרת צבאית חשובה. אותו מרצה הרצה בפני הצעירים הללו המכינים עצמם לשירות הצבאי, בעיקר מבחינה ערכית. ההרצאה עסקה בשינויי האקלים ובהתחממות כדור הארץ והמסר העיקרי שעבר בה היה שכל העניין הזה הוא בולשיט אחד גדול של כמה ירוקים קיצוניים.  למותר לציין שלאיש לא הייתה כל הכשרה אקדמית סביבתית והוא בחר לעסוק בנושא שלא התמחה בו כלל.

 

אין כל טעם לנסות להתמודד עם מכחישי שינויי האקלים. ברור שהם מצויים במקום שאינו מחובר למציאות שכן הסוגייה הזו הוכרעה על ידי הקונצנזוס המדעי לפני שנים. כן, התחממות כדור הארץ זו עובדה קיימת.כן, הגורם הוא אנושי. כן, שינויי האקלים הם תוצאה נהדרת פרי מעשי ידינו. כל הכחשה של המציאות הזו, מטרתה התנערות מאחריות והתנערות ממחויבות לנקיטת פעילות הן ברמה הבינלאומית, הן ברמת המדינה והן ברמה האישית.

 

לעומת חוסר התועלת בהשקעת מאמצים מול מכחישי שינויי האקלים, יש חשיבות עליונה למנוע הגעתם של מרצים נואלים שכאלה אל מכינות קדם-צבאיות בהם נמצא נוער מופלא אך גם לא-בשל לבחינה ביקורתית של הרצאות מעין אלו. אני מתחלחל מעצם המחשבה שחלק ניכר מתוך כ- 140 הבחורים שהקשיבו להרצאה , יקימו יום אחד בית בישראל וכל מה שיהיה להם לומר על התחממות כדור הארץ יהיה שזה "שטויות במיץ עגבניות".

 

כמובן שהתקשרתי לאותה מכינה על מנת למחות ולהסביר שליהדות יש אתיקה סביבתית שמונעת מאיתנו התנערות מאחריות אבל עד עכשיו איני בטוח שלא נגרם נזק בלתי הפיך.

 

באותו שבוע נחשפתי לד"ר נוסף שמשתמש בתוארו בגאון וכותב מסות שלמות בנושאים שונים. בין השאר הוא החליט גם לכתוב מאמרים  ומסות העוסקות  במחשבת ישראל, מסות שביניהן לבין יושרה אקדמית אין כל קשר. אני משוכנע שהאיש מעולם לא למד יהדות לעומק, שלא חבש את ספסל הישיבה הגבוהה ולו לשנה אחת בלבד. האיש הרשה לעצמו להשתמש בתוארו על מנת לכתוב בתחום שכלל לא להתמחה בו.

 

בדרך כלל אני מחשיב את עצמי לאדם די רגוע אולם היומרנות הפסאודו-אקדמית הזו הכעיסה אותי מאד, בעיקר בשל הזילות שהיא תגרום לעולם האקדמי הרציני.

 

האם ניתן לשרש תופעה כזו? מסופקני. אבל להעלות אותה על נס ולגנות אותה, זוהי מחויבותו של כל מי שמבקש לשמר את היושרה האקדמית.