ארץ אוכלת יושביה? יושביה אוכלים ארץ!

השבוע האחרון היה נורא. הקצב בו שרפנו ואכלנו את ארצנו, במו ידינו, היה מזעזע. זה התחיל לפני כשבוע בשריפה הגדולה במפעל "חו"ד מתכות" והסתיים בסוף השבוע האחרון בשריפת הענק בשמורת גמלא, שריפה שכילתה שמורת טבע ענקית ואתר היסטורי יהודי שערכו לא יסולא בפז. כל האצבעות מופנות כעת לצה"ל וכנראה שלא במקרה. לא לחינם אביב לביא הגדיר את הזלזול הצה"לי כפשע והפנה אצבע מאשימה וברורה מאד כלפי האדונים הנכבדים ברק ואשכנזי.

לא לחינם, התורה קשרה בין צבא ומלחמה להשחתת עצים ואסרה על הצבא הכובש להשחית עצים שלא לצורך. לצבא יש נטייה לכבוש ולדרוס ללא תשומת לב. הדבר הפשוט ביותר הוא לירות פגז לעבר קבוצת עצים ולהעלות אותם באש. העץ אינו יכול לחמוק מן האש המאכלת אותו. לא לחינם חז"ל השוו בין העץ והאדם – "כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט). על פי חלק מהמפרשים ובתוכם רש"י, התורה שואלת: "וכי עץ השדה הוא כמו האדם?" "האם גם עץ  השדה צריך "להתייסר ביסורי רעב וצמא…? למה תשחיתנו?".

את הגנרלים שלנו עצי השדה מעניינים כשלג דאשתקד (שבכלל לא ירד). קדימה, נירה פגזים! אש אש מדורה! איך אחרת ניתן להסביר 52 שריפות שהתרחשו לאחרונה בגולן ושרפו כל חלקה טובה?

מי ששורף עצים סופו שיכה וידרוס אנשים. זה מה שקורה היום במדינה שלנו. משטרת ישראל דורסת ורומסת זכויות אדם בריש גלי. מי שלא מאמין, שיקרא את התחקיר המצוין של קלמן ליבסקינד ממעריב, שכתב על אזרח תמים שביום בהיר אחד המשטרה החליטה שהוא אנס סדרתי. האזרח המסכן הזה הוכה ונאסר מאחורי סורג ובריח למ שך כמעט 3 חודשים. מערכת המשפט והמשטרה שיתפו פעולה ברמיסת זכויות אדם. אם איני טועה, השופטים והשוטרים שנתנו יד למעשה הנפשע הזה עדיין מסתובבים חופשי…

אותו קלמן ליבסקינד גם חשף שמאחורי הקמפיין המכוער של הרשות הפלסטינית להחרמת חלק ניכר ממוצרי התעשייה הישראלית עומד משרד ייעוץ התקשורת הישראלי "בן אור תקשורת" בניהולה של אוריאלה בן צבי, זוגתו של ח"כ דניאל בן סימון (עבודה). כן, גם לי,כמו לקלמן, חורה שיתוף הפעולה של ישראלים עם הרעים שבאוייבנו. חורה לי גם שממשלת ישראל לא הכריזה על עצירה מיידית של "שיחות הקירבה". על איזו קירבה אנחנו מדברים בדיוק? איך אפשר לנהל מו"מ כשחרב מוטלת על עתידם הכלכלי של עשרות מפעלי תעשייה? אגב, הקמפיין הזה גם מגוחך. הוא אמור להיות נגד "מפעלי ההתנחלויות" אבל נדמה לי שגם מחלבות צוריאל שבשדה אילן נכללו בחרם הפלסטיני. אם שדה אילן היא התנחלות אני ממליץ גם לאינטליגנטים משיח מוניס להתפנות מההתנחלות שלהם בהקדם.

וכעת אנחנו מגיעים לקשר שבין החברה והסביבה בישראל לבין החרם הפלסטיני. חלק מהעמותות החברתיות והסביבתיות בישראל עובדות ומשתפות פעולה עם "בן אור תקשורת". מדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי ומתמשך. אני סבור ששיתוף פעולה עם מי שמשתפים פעולה עם אויבנו האנטי-ציוניים יוצר לגיטימציה לאנטי-ציונות של משתפי הפעולה הללו. אני סבור שכל ארגון סביבתי או חברתי שאינו רוצה לתת יד לחרם הפלסטיני ראוי שיגנה את "בן אור תקשורת" ויפסיק מיד כל שיתוף פעולה עימם. ארגון סביבתי או חברתי  שלא ינהג כך לא יוכל להתפלא בעתיד כאשר יזוהה עם אויבנו הרעים ביותר. אין כל הצדקה ללגיטימציה לחרם הפלסטיני על המוצרים הישראליים! אין כל הצדקה לתמוך בישראלים המסייעים לחרם הזה!

הרבה זמן לא כתבתי בבלוג הזה. מעולם לא הרגשתי שמדינת ישראל ותושביה כה קרובים לאובדן דרך מוחלט כפי שאני חש כעת. הלוואי ואתבדה!

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מאי 31, 2010 at 0:33

    ישראלים מחרמיים את טורקיה כי היא עיצבנה אותנו. נראה לי די הגיוני שהפלסתניאים יחרימו תוצרת של מתנחלים שמתנגדים לקיומם באדמתם ושכובשים אותם 40 שנה. למרותך הדמגוגיה של ילד בן 15 , שרואה את העולם בשחור וציוני, כדי לך להבין בגילך שהועלם מורכב יותר. בהצלחה.

    אהבתי

  • רם  On מאי 31, 2010 at 1:47

    קנייתכחול לבן היא פטריוטית, היא נכונה ואמיצה – אבל אם הפלסטינים רוצים לקנות רק את תוצרתם ולא לקנות "כחול לבן" אז הם מאיימים על עצם קיומנו או כל משהו דומה.
    מדהים לראות איך כל פעם מחדש הימין מצליח לראות את העולם רק מנקדות מבטו הצרה.

    רק לקחת עוד אדמות, עוד מים, עוד כסף, עוד פגעו בנו, עוד גזלו לנו, עוד אנחנו מסכנים, עוד תעזרו לנו, עוד אל תגידו לנו מה לעשות

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מאי 31, 2010 at 10:47

    אתה מייצג בדיוק את הבעייתיות הגדולה של ארגונים ירוקים שישראל.

    הבסיס של האידאולוגיה הירוקה נמצא בשמאל. אתה לא יכול להיות ירוק ולא לתמוך במאבק הפלסטינים בשלטון הכיבוש.

    אהבתי

  • שמואל חן  On יוני 1, 2010 at 20:15

    אז זהו שכן, מותר לי להיות ירוק וגם להביע דעה עצמאית.

    אני סבור שהחרם לא משרת אף אחד. בראש ובראשונה הוא פוגע ברצון ליצור יחסים נורמליים כלשהם ביננו ובין הפלסטינים. אם יש לפלסטינים רצון כן ליצור חיים נורמליים של שני עמים בשתי מדינות שכנות הם חייבים, כמונו, להידבר, מתוך רצון כן למצוא פתרונות. חרם כלכלי הוא סוג של מלחמה. בזמן מלחמה אין קרבה.

    השטח לא נכבש סתם. יש היסטוריה וכל אדם ישר ורציני מכיר אותה היטב. אני משוכנע שרוב הישראלים כמו רוב הפלסטינים רוצים חיים טובים ושלווים לעצמם ולילדיהם. הגיע הזמן ליצר מו"מ אמיתי ולא כזה שמתחפר מאחורי עמדות בלתי אפשריות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות

המוסף לספרות של 'מקור ראשון'

דינה אברמסון

טורים אישיים

רשימות, עדכונים והודעות

בלוג עבור משתתפי פרויקט רשימות וסקרנים

הבונים הירוקים

ייעוץ, ולווי פרויקטים פרטיים של בניה ירוקה

%d בלוגרים אהבו את זה: